המוזיאון החדרתי

הארכיון הזה נולד מאהבה להפועל חדרה, לחולצות כדורגל, לזכרונות ילדות הפרושות מבית אליעזר עד אולגה, וכתשובה לשאלה "למה שאני אשמור את זה לעצמי בארון".

זה לא מוזיאון רשמי. זה אוסף אישי, ומבחינתי כל חולצה מספרת סיפור - על עליות, ירידות, ועל שיש צהריים באצטדיון בית אליעזר כשהדשא לא תמיד היה דשא, כשהכסאות ביציעים היו במקרה הטוב כתר פלסטיק, אבל הנשמה הייתה נשמה.

מבחינתי, זה הרבה מעבר לארכיון של בד, סמלים או ספונסרים. זה ארכיון של חדרה. של ברנדס ושל דגניה, של השוק, של המגרש דשא סינטטי ליד פוליצר, של ללכת לאיבוד בפרדסים איפה שהיום שכונת הפארק, ובעיקר מזכרת נצחית לכך שגם כשזה לא יפה, גם כשזה לא נוצץ, גם כשזה נראה כמו ליגה א׳ במקרה הטוב - זה שלי.

עבורי זה לא רק אוסף חולצות, זה אוסף של חדרה, של כדורגל ישראלי אמיתי ויפה, של גאווה מקומית, ושל אהבה לקבוצה שלא משנה מה קורה - אתה עדיין שומר את החולצה.